החלטה אמינה על הצעד הבא אינה ניבוי מסתורי. זהו כלל מתועד שמיושם על ראיות מוגדרות, כאשר אי־ודאות, גבולות ושליטת המורה נשארים גלויים. איכות המסלול תלויה במדיניות יותר מאשר בתחכום האלגוריתם.
מתחילים בראיות כשירות
משתמשים רק באינטראקציות שהושלמו ומתאימות ליעד ולגרסת המדיניות. מוציאים תצוגות מקדימות, ניסיונות פגומים, פריטים לא נגישים ופעילות שקדמה לשינוי מהותי. מאמתים הקשר בלי לחשוף מידע אישי שאינו נחוץ.
מבדילים בין הצלחה עצמאית לנתמכת
תשובה נכונה אחרי רמז חזק היא התקדמות, אך אינה ראיה זהה לתשובה עצמאית. מתעדים רמת תמיכה, ניסיונות וקושי. הצעד הבא יכול להיות בדיקה שקולה חדשה ולא התקדמות מידית או חזרה כפויה.
מפעילים מספר קטן של מסלולים מובנים
מדיניות מעשית בוחרת בין תרגול ממוקד, תמיכה, בדיקה שקולה, התקדמות או בדיקת מורה. לכל מסלול כלל כניסה, מטרה וכלל יציאה. נמנעים מעשרות הסתעפויות שמורים אינם יכולים לבדוק ולתחזק.
מציגים אי־ודאות במפורש
לא הופכים ראיות מעטות או סותרות לביטחון מזויף. מפנים מקרה לא ברור לבדיקה קצרה נוספת או למורה ומראים מה חסר. מגבילים את מספר המחזורים האוטומטיים כדי שלומד לא ייתקע בתמיכה חוזרת.
מצרפים סיבה לכל החלטה
שומרים את חלון הראיות, גרסת המדיניות, המסלול והסבר קצר. מורה צריך לשחזר החלטה בלי לקרוא קוד. אם אי אפשר להסביר את הסיבה בבירור, הכלל כנראה מורכב מדי או הראיות חלשות מדי.
בודקים את המדיניות ולא רק את הלומד
עוקבים אחר התקדמות, תמיכה, עקיפות ואי־הסכמה. דוגמים מקרים שקודמו ומקרים שעוכבו ומשווים לפי שפה, נגישות, גיל ומכשיר. כל שינוי בכלל מקבל גרסה חדשה לפני שימוש.
- האם הראיה כשירה ועדכנית?
- האם ההצלחה עצמאית או נתמכת?
- האם אי־הוודאות גלויה?
- האם המורה יכול לעקוף?
- האם אפשר לשחזר את ההחלטה?
